Primary Advertiser

כך מכשירים את הדור הבא של מדעני ישראל

נעם פרל, בשיתוף מדעני העתיד

עודכן לאחרונה: 12.5.2024 / 9:47

מיזם משותף של מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס ומשרד החינוך שואף למצות את הפוטנציאל הגבוה של תלמידות ותלמידי ישראל במדעים, לראות אותם זוכים במדליות וגם לשפר את הדירוג של ישראל בעולם. כעת, נפתחים המיונים לשנת 2024

בווידאו: הנבחרות של מדעני העתיד/יח"צ

"בשש השנים האחרונות אנחנו מובילים עם משרד החינוך את הכשרת נבחרות ישראל במדעים להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות", מספר אלי פריד, מנכ''ל מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס. "המטרה המרכזית שלנו היא למנף את ההזדמנות והפוטנציאל האישי הגבוה של תלמידות ותלמידי ישראל ולהעניק להם את ההכשרה האיכותית ביותר, שתסייע להם לפרוץ את הדרך ולהצליח. אנחנו רוצים להביא להצלחת התלמידות והתלמידים בתחרויות ובאולימפיאדות מדעיות בינלאומיות, לראות אותם זוכים במדליות גבוהות וכמובן לראות את מדינת ישראל מדורגת בעשירייה הראשונה בכל התחומים. מדובר על אתגר גדול כי בתחרויות משתתפות מדינות מכל העולם, כולל המעצמות הגדולות, אבל אנחנו בדרך ויש התקדמות משמעותית והישגים מרשימים ומעוררי גאווה".

המטרה כאן ברורה: השקעה אמיתית, עקבית ואיכותית בדור העתיד. מדובר בצעירים עם פוטנציאל אדיר לתרומה למדינת ישראל- בשירות הצבאי ביחידות מובחרות, באקדמיה ובמחקר, בכלכלה ובשאר תחומי החיים.

"מעבר לרצון לזכות במדליות, אנחנו חושבים שהתלמידות והתלמידים שמשתתפים הם חוד החנית, הקטר שימשוך את הרכבת ששמה מדינת ישראל קדימה", מסביר פריד. "אנחנו רוצים אותם, כי אנחנו יודעים שמי שמגיע למיצוי הפוטנציאל האישי בתיכון, בסבירות גבוהה יתרום בהמשך למדינה, ולכן חשוב מאוד לאפשר להם כבר בתיכון לפגוש אתגרים של עבודה קשה, התמדה, נחישות, כמו גם התמודדות עם כישלון והצלחה. אנחנו רואים בנבחרות תוכניות חינוכיות מהמעלה הראשונה, המדגישות גם את ערכה של תחרות בריאה וגם מסבות גאווה למדינת ישראל".

מירב זרביב, סמנכ"לית חדשנות וטכנולוגיה (בפועל) במשרד החינוך: "התכנית נועדה להגדיל משמעותית את מספר התלמידים והתלמידות השואפים להצטיין במקצועות המדעיים והטכנולוגיים, כשהדגש הוא על תלמידים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית. אנחנו מאמינים שהישגי התלמידים והתלמידות ימצבו את מערכת החינוך הישראלית כמובילה עולמית בתחומי המדעים והטכנולוגיה, וימקמו את מדינת ישראל בקדמת הבמה העולמית בתחומים אלה".

נטע אילני, בת 17 מרחובות שמעה על הנבחרות דרך בית הספר שלה. היא החלה להשתתף בתחרויות שונות בתחום המתמטיקה, ומהר מאוד הבינה שמדובר במשהו שהיא מתחברת אליו. "תמיד אהבתי מתמטיקה. זה היה לי ברור מאז שהייתי קטנה שאני אוהבת חידות מתמטיות, ולכן הלכתי לעשות את המיונים לנבחרת הצעירה". אילני התקבלה, וכיום היא נמצאת בנבחרת ישראל במתמטיקה.

איך היה תהליך המיונים?

"כיוונתי למסלול הזה, אז לא השקעתי מחשבה בחששות. קיוויתי להתקבל בגיל צעיר, אז מאוד שמחתי שהצלחתי. המיונים מתקיימים בכל שנה מחדש - בשנים הראשונות היה לי יותר קשה ועם השנים יותר קל לי כי אני מאומנת יותר".

שלו וקסמן. צילום מסך, צילום מסך
שלו וקסמן/צילום מסך, צילום מסך

אלעזר קורן, בן 18 מזכרון יעקב גם הוא הגיע למיונים דרך בית הספר, עוד בכיתה ז' "סיפרו לנו על המיונים לנבחרת ישראל הצעירה במדעים, ואמא שלי ואני קצת חקרנו את הנושא. התוכנית הייתה נראית לנו מוצלחת והחלטנו ללכת על זה. המיונים היו קשים ומאתגרים, רמת הקושי הייתה מאתגרת, ובכל זאת הצלחתי והתקבלתי. אני זוכר שממש התלהבתי מהשאלות שנתנו וזה מאוד הרשים אותי".

כיום, קורן הוא חבר נבחרת ישראל במדעי המחשב.

אם תשאלו אותו, יש לו די והותר זמן פנוי. "יש לי זמן לתחביבים ולדברים אחרים, למרות שגם מתמטיקה ותכנות תחרותי זה תחביב שלי. אני אוהב משחקי מחשב, ואני כמובן גם נפגש עם חברים - הרבה מהם הכרתי מהנבחרות ועם השנים כבר הפכו לחברים אמיתיים בנוסף לחברים מהבית ומבית ספר. לפני כמה שנים גם השתתפתי והדרכתי בתנועת הנוער "בני עקיבא", אז בהחלט אפשר לומר שיש זמן להכל".

אילני מסכימה, ומספרת שהיא תמיד ממליצה להגיע ולהתמיין כי מדובר בחוויה יוצאת דופן. "מבחינת החומר זה לא חומר שנלמד בבית ספר. כאן החומר הוא חידות, שדורשות ממני להפעיל את המוח ולהיות יצירתית, וזה משהו שאני נהנית ממנו מאוד ואני חושבת שהרבה אנשים יכולים להתחבר אליו. גם מבחינת ההרכב של הנבחרת והחוויה של ללכת למחנות, להשתתף בתחרויות וגם לטוס למשלחת זה נחמד, למרות שזה לגמרי רק בונוס".

אז איך מגיעים לאולימפיאדה?

"אנחנו נערכים לכמה שבועות של מיונים", מסביר פריד. "במסגרתם בוחרים את 50 התלמידים הטובים ביותר בכל תחום. התהליך כולל שלושה שלבי מיון, כאשר הראשון הוא השלב הבית ספרי שמאפשר לכל תלמידות ותלמידי ישראל הזדמנות להשתתף. המיון הראשון נערך באופן מקוון וניתן לקחת בו חלק מכל מקום".

השלב השני הוא שלב מיון באוניברסיטה המובילה את פעילות הנבחרת, (כל נבחרת מוכשרת במוסד אקדמי שונה). והוא נערך במספר מוקדים ברחבי הארץ כדי לאפשר לכולם להגיע. את השלב הזה מתחילים אלפי תלמידות ותלמידי ומסיימים מאות. לבסוף, מתקיים שלב מיון אחרון, במסגרתו מתמיינים כמאה תלמידים במבחן פרונטלי באוניברסיטה הרלוונטית.

"התהליך מאוד דומה בין התחומים", מסביר פריד. "בנבחרת הצעירה הגילאים שונים - הפעילות מתקיימת מכיתה ח' עד ט', והתכנית היא דו שנתית".

פריד מספר שהנבחרת הצעירה הוקמה כדי ליצור רצף חינוכי-מדעי איכותי של מפגש והעמקה עם מדע תחרותי ברמה הגבוהה ביותר. ולראייה, רבים מחברות וחברי הנבחרות הבוגרות הםמי שהשתתפו בנבחרת הצעירה: "האחוזים גדלים עם השנים והבנו שההשקעה נוספת נושאת פרי".

אילני וקורן שניהם השתתפו בעבר באולימפיאדות ואף זכו במדליות. "לדעתי האולימפיאדה זה חלק קטן ממה שהנבחרות נותנות", מספר קורן. "נבחרות ישראל במדעים נותנות לתלמידים המוכשרים בתחומים המתאימים לכל נבחרת, אפשרות ללמוד חומר מאתגר, שפותח את הראש מעבר למה שלומדים בבית הספר. בשביל תלמידים שאוהבים את זה, ויש להם יכולות מתאימות, זו הזדמנות מצויינת להתפתח. מעבר לזה- פוגשים הרבה תלמידי תיכון בגיל דומה עם מכנה משותף וזה יוצר שילוב של מסגרת חברתית ומקצועית מאוד טובה בעיניי".

"אין ספק שמדובר בחוויה יוצאת דופן", מוסיפה אילני, ומדגישה שלמרות שהיה מאוד כיף, המדליה והניצחון "הם לא החלק החשוב, כי אם הנאה מהתחרות אחרי השקעה והכנה מרובה, מה שנותן סיפוק עצמי עצום ומוטיבציה להמשיך ללמוד ולהתפתח".

seperator

משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס מובילים את הכשרת נבחרות ישראל במדעים להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות במדעים. כל נבחרת מוכשרת במוסד אקדמי שונה. המיונים לנבחרות ישראל במדעים יוצאים לדרך ומיועדים לתלמידות ותלמידים בכיתות ז'- י"א מכל רחבי הארץ. שלב א' של המיונים יתקיים באופן מקוון. המיונים יתקיימו לנבחרות הבוגרות בפיזיקה, כימיה, מתמטיקה, ביולוגיה, מדעי המחשב ונבחרת ישראל הצעירה במדעים.

לפרטים נוספים ומבחנים לדוגמא לחצו כאן>>

נעם פרל, בשיתוף מדעני העתיד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully